Short Summary of Likkutei Torah Parshas Balak Daf 71 - Tefillah w/ Rabbi Yehuda Fenton

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ב. והנה, התפילה היא מדרבנן, אך מ"מ החמירו בכוונת המצוות יותר מהקיום מצוות דאורייתא. והענין, תפילה ענינה המשכת אוא"ס ("ברוך אתה ה'"), ו"רופא חולים" ו"מברך השנים" הם הכלים שבהם שורה אוא"ס, וא"כ הח"י ברכות הם כנגד ח"י חוליות שבשדרה, אך החוט השדרה עצמה היא עצם ענין התפילה שהיא המשכת אלוקות, ולכן אינה נמנית במנין המצוות, כי המצוות הם האברים שהם הכלים.ג. והנה, הח"י חוליות הם כלים פנימיים, ומהם נמשך לשאר הכלים שהם שאר המצוות. ולכן מצוות צריכות כוונה, מפני שהכוונה הוא האור וחיות של המצווה. והתפילה היא כללות ענין הכוונה.ד. כל סדר התפילה היא הכנה לשמו"ע, שע"י שמתבונן בהתבוננות המלאכים שעומדים באהוי"ר, וישראל שהם בחי' ראש הוא בחי' שינה - שזהו בחי' כובד ראש - אזי מתמרר מאוד ויוכל לבקש באמת "ברוך אתה הוי'". ומכ"ז נתבאר שכללות ענין העבודה הוא המשכת אלוקות למטה ע"י עבודת המצוות והתפילה. והנה, כל זה הוא בחי' יעקב, המשכת בחי' יו"ד למטה בעקב. וזהו לא הביט און ביעקב, שאין כח במחשבות זרות - און - להביט ולהפריע לבחי' יעקב.ה. ולא ראה עמל בישראל, שבחי' יעקב קאי על העבודה דששת ימי החול, שזהו יגיעה גדולה. אך לא ראה עמל הישראל, כי ישראל (אותיות שיר אל) הוא בחי' שבת, שתפילת שבת הוא התענוג מגדולת ה', שע"י ההתבוננות בתפילה.ו. והטעם שבשבת אין צריך לבחי' עמל הוא מפני שבששת ימי החול מאיר שם אלוקים, שענינו העלם והסתר, ולכן צריך להתגבר על ההעלם, משא"כ בשבת נאמר ויכל אלוקים, ומאיר שם הוי', וזהו ה' אלוקיו עמו.

sichos.net

Support the show

★ Support this podcast ★