וזהו המגביהי לשבת, שהגבהת הה', שהיא בחי' מלכות, לעלות ללמכלות דא"ב הוא ע"י היו"ד שבתוך הה"א, דהמלכות מצד עצמה הוא בחי' ד' דלית ליה מגרמיה כלום, והה' נעשה ע"י המ/שכת היו"ד בחי' חכמה, במלכות ע"י מעשה המצוות. וכמו שרואים שדוקא הגבוה ביותר - בחי' ראי' - תופס בדבר התחתון והגשמי (משא"כ חוש השמיעה שאינו תופס את הגשם), ועד"ז ההמשכה במלכות הוא דוקא ע"י חי' י' דחכמה שנמשך ע"י המצוות.והיו"ד שנשמך במלכות הוא בחי' הפתילה שעל ידה עולה נפש השכלית למעלה. והנה תכלית העליה דהמגביהי הוא כדי שיהי' "לשבת" שיומשך אוא"ס במלכות למטה, אך שלא יהי' רגליה יורדת מות, דאדרבא בבחי' ישבה הראש הוא בהמשכה למטה אך הרגליים הם בהעלאה מן הארץ. וע"י ההמשכה למטה נעשה "לראות", בחי' גילוי ממש ע"י התורה, "בשמים ובארץ" המשכת תושב"כ, בחי' שמים, בתושבע"פ, בחי' ארץ.כי אתה נרי ה' (מ, ב)הנשמה היא בדוגמת נר, מפני שבנר ישנם ד' בחי' פתילה שמן ונהורא אוכמא ונהורא חיורא, ועד"ז בנשמה ישנם ד' בחי' כנגד ד' אותיות שם הוי'. דהנה, נה"ב הוא הפתילה וכמו שהפתילה נהפכת לאור ואש, כך נעשה אתהפכא בנה"ב.ולהבין כיצד יהי' התהפכות נה"ב, הנה כתיב ארוממך אלוקי המלך, ובזה ב' פירושים, לרומם את בחי' המלכות מלמטה למעלה, שהרי בחי' המלכות הוא רק הארה שלא בערך, וההרמה הוא ע"י האהבה שלא יהי' לו חפץ ורצון אחר זולתו ית'. ופירוש הב' הוא מלמעלה למטה, המשכת הרוממות מלמטה למעלה, דנעוץ תחילתן בסופן דוקא. אך המשכה זו הוא ע"י עבודת האדם, וןזהו בחי' הדלקת הנרות ע"י שמהפכים את נה"ב ששרשה הוא הגבה מאוד למעלה לפני מלך מלך. אך כדי שהאור יאיר הוא ע"י השמן, בחי' התורה, וגילוי אוא"ס שע"י התורה הוא בחי' יראת ה', יראה עילאה שאם אין יראה אין חכמה. ובחי' יראה תתאה הוא הפתילה, וב' גגוני האש הם ב' פעמים רחימו, שהאהבה דה' ראשונה של שם הוי' הוא אהבה בתענוגים הבאה מלמעלה, והאהבה הרמוזה בו' של שם הוי' הוא בחי' נהורא אוכמא הנולדת ע"י התבוננות. Support the show
★ Support this podcast ★
view more