בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים"ביום הזה" קאי על ראש חודש. ויובן בהקדים ענין קבלת התורה אף שהאבות קיימו את התורה עד שלא ניתנה. אך הענין שאברהם הי' בבחי' "הלוך ונסוע הנגבה", שעלה ממצרים בחי' מיצר הגוף להיות בבחי' ביטול וכלות הנפש אליו ית'. ואהבה זו באה ע"י ההתבונוות באוא"ס הסובב כל עלמין, שמתבונן בזה שכל העולמות הם רק בחי' הארה. והסיבה שאין כל אדם מגיע לבחי' אהבה זו הוא מפני ש"כשל בעוני כחי".ולזה ניתנה תורה לישראל, שהתורה מתשת את הסט"א, ונותנת שלום בפלמיא של מעלה, בחי' נפש האלוקית, ובפמליא של מטה, בחי' נפש האלוקית המלובשת בנה"ב. ואף שהתורה נתלבשה בגשמיות, וא"כ איך יוכלה להתיש כח הסט"א, הנה זהו מצד שיסוד ושורש התורה הוא באור הסובב. והנה, עיקר קבלת התורה הוא מ"ש "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמר", ש"לאמר" זה פירושו שהאדם אומר אחר הקורא, ובמתן תורה ניתן הכח לאדם להיות התורה שלומד כ"עונה אחר הקורא", בחי' גילוי אוא"ס, ולכן "מה להלן באימה וביראה אף כאן באימה וביראה".והנה, עסק התורה בבחי' ביטול זה הוא הנותן כח לנה"א ותושיה לנה"ב, וזהו "אנכי גו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שע"י המשכת אוא"ס, בחי' אנכי, נעשה היציאה מבחי' מצרים דנה"ב.ובזה יובן מה שישראל מונים ללבנה, שהלבנה היא בבחי' ביטול, "לית ליה מגרמיה כלום", ובכל חודש היא מתמעטת בבחי' נקודה כדי לקבל מבחי' "שמש ומגן הוי' אלוקים".וזהו "בחודש השלשי לצאת בנ"י מארץ מצרים", שמיציאת מצרים התחילה ההכנה למתן תורה, היינו להיות גילוי אוא"ס למטה. וזהו היום הזה, שקאי על ראש חודש, שאז הוא מולד הלבנה, היינו גילוי אוא"ס אחר בטול הלבנה אליו. וזהו ביום הזה, יום הוא בחי' גילוי, ואזי "באו מדבר סיני", מדבר הוא בחי' דיבור התורה, "סיני" - שעי"ז ירדה שנאה, בחי' תושיה שמתשת כח הס"א.
Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)
★ Support this podcast ★