ההיסטוריה של היישוב ומדינת ישראל: משטר הרגשות שנועד לטפח תחושה של שותפות גורל
לאחר מלחמת העצמאות, אזרחי ישראל נאלצו להתמודד לא רק עם האיומים הביטחוניים שניצבו בפני מדינתם הצעירה במהלך שני העשורים הראשונים לקיומה, כי אם גם עם האתגרים הרגשיים שליוו את הסכסוך הערבי-ישראלי. פרופ' אורית רוזין, חברת הסגל האקדמי הבכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת ת"א, מספרת בפודקסט המרתק על הרפרטואר הרגשי שעוצב על ידי מנהיגים פוליטיים וסוכני תרבות שביקשו לעצב את רגשותיהם של אזרחי ישראל במטרה לאפשר להם ולמדינה להתמודד בהצלחה עם האתגרים הביטחוניים. על-פי פרופ' רוזין, משטר הרגשות הישראלי נועד למתן את רגשי הפחד, לטפח מוכנות ולהחדיר באזרחים תחושה של שותפות גורל. הוא נועד להנחיל לאזרחים הרגשה שכולם חולקים מטרה משותפת, ותחושה של שייכות וסולידריות. משטר הרגשות הישראלי שימש מצע חשוב לאידיאולוגיה של האליטה הפוליטית וסייע לה לטפח מודל של אזרחות מגויסת. משטר רגשות זה החדיר לישראלים את התחושה שהם הצד הצודק והמוסרי בסכסוך וצייד אותם בכלים לנהל את פחדיהם ובמקרים קיצוניים לגבור על ייאושם. משטר הרגשות כוון כדי לענות על הצורך האנושי במשמעות קיומית בעתות משבר; לנוכח סכנת המלחמה הוא העניק לאזרחים כלים להתגבר על הפחד מהמוות הממשמש ובא. עם זאת, משטר הרגשות נכשל לעתים, כמו במקרים של מהגרים/עולים שלא רצו או יכלו לאמץ את הנורמות הרגשיות והפרקטיקות התרבותיות הנדרשות. במקרים אחרים היו אלה חיילים ואזרחים שלא רצו או לא השכילו כפי שתבע משטר הרגשות בן הזמן, להתגבר על תשוקות נקם. נקודת המבט של ההיסטוריה של הרגשות מובילה לגילוין של תובנות חדשות על אודות החולשות והחוזקות של הישראלים; היא חושפת קשרים חדשים בין זהות, מוסר, אלימות מדינתית, פוליטיקה ומשפט, וכוללת הסברים חדשים על אודות המניעים מאחורי החלטותיהם של קובעי מדיניות. מוזמנים להאזין לפרק נוסף של פודקסט תל אביב 360, בהנחיית רז חסון.
Create your
podcast in
minutes
It is Free