הם היו אלילי מוזיקה בעירק ובמזרח התיכון בשנות ה-30 וה-40. הם ניגנו והלחינו יצירות לגדולי המוזיקאים – עבד אל ווהב, אום כולתום וסלימה מוראד. בהופעות שלהם הקהל היה משתגע, מצטמרר ומזיל דמעה. לעיתים לא נתנו להם לרדת מהבמה.
הם היו מוזיקאים שכל ילד הכיר. מלכים, נסיכים ואמירים בכל רחבי המפרץ הפרסי היו חברים שלהם.
ואז הם עלו לארץ והפכו לזמרים אנונימיים. המוזיקה הפכה לתחביב ולמחייתם הם מכרו ביצים בשוק. שמם נמחק באופן רישמי בעירק. השירים שלהם הפכו להיות "מוזיקה עממית". הלב שלהם נשבר.
בשנות ה-2000 כשמשטרו של סדאם חוסיין נפל, נפתחו הארכיונים בעירק. לפתע החלו עירקים לגלות כי השירים האהובים עליהם נכתבו בידי יהודים והאחים קמו שוב לתחייה. בשנים האחרונות הם תפסו מקום של כבוד בעירק, נעשו עליהם תכניות טלוויזיה ורדיו, ערבי תרבות בכל העולם ובפורומים השונים כותבים עליהם דברי הלל.
סיפורם הבלתי יאמן של סאלח ודאוד אל כווייתי שקמו לתחייה עשרות שנים לאחר מותם.
האזינו לעוד פרק מרתק בסדרה גיבורים נשכחים.
view more