פרשת ויצא | תשפ"א | הרב יעקב מדן והרב אמנון בזק

במסעו של יעקב לחרן אנחנו נתקלים בתנועה כפולה; מחד, יעקב מחכה ומייחל לחזרה למולדתו לארץ כנען, ומבקש מלבן "שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי" . מאידך, הצאן הרב שואב אותו להישאר עד כדי כך שהקב"ה דוחק בו במילים "שוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך". המענה על סתירה זו מוביל אותנו לבחינה כללית של הסיפור ולהבנת הקורות את יעקב בחרן בכל שנותיו שם.