פרק 28 - עם פרופ‘ אמיר עמדי, חוקר מוח, ראש מכון ברוך איבצ׳ר לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן

אמיר הוא חוקר מוח מחלוצי המחקר הרב חושי, פיתח טכנולוגיות מוח ופירסם מעל 100 מאמרים מקוריים ופרקים בספרים שצוטטו מעל 10,000 פעמים והוצגו במקומות כמו New York Times, Washington Post, National Geographic. נבחר כאחד מ 100 אנשי חזון בפרויקט מורשת איינשטיין. בעל דוקטורט בחישוביות עצבית והדמיה ועמית המחקר האורח ב- NIH, כמו גם מדריך לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד, ובנוסף  פרופ׳ מן המניין מהאוניברסיטה העברית. עומד בראש מכון ברוך איבצ׳ר לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה ובראש מרכז רות ומאיר רוזנטל להדמיה מוחית אנושית - שניהם באוניברסיטת רייכמן.

 

בשיחתנו, ניסינו להבין מעט יותר לעומק כיצד המוח שלנו עובד, ומה הקשר לחושים, ל Default System, לרגשות ואיך הכל סובב יזמות - בין אם בהקשר של פיתוח טכנולוגיות לחקר המוח, ובין אם בהקשר של השימוש בהבנת אופן פעילות המוח לכדי יצירת טכנולוגיות חדשות במגוון תחומים. זהו בדיוק החיבור העמוק עליו יושב הפודקאסט הזה - איך יזמים, טכנולוגיה ועסקים פועלים, וכמה הכל מתחיל ונגמר במוח.

 

רגע תזכורת - המוח נשען על פעילות חשמלית. המוח בנוי מנוירונים, שהכמות שלהם דומה לכמות הכוכבים בגלקסיית שביל החלב. השאלה עימה אנחנו מתמודדים היום - היא כיצד מאורגן המוח. אריסטו ואפלטון -דיברו על כך שהרגשות הם בלב. אלקמאון מקרוטון - דיבר על העיניים כמסילות המובילות את הקלט לחלקו האחורי של המוח האחראי על הראייה, והיפוקרטס - דיבר על כך שהרגשות מקורם במוח. 

 

התיאוריה הקלאסית מדברת על המוח כמחולק לאזורים התומכים בחושים השונים - האונה האוקסיפיטלית (אחורית) אחראית על הראייה; הטמפורלית (הצידית) - על השמיעה; הפריאטלית (הקודקודית) - מגע, חום, כאב; והפרונטלית (המצחית) - היא המנכ"לית, אחראית על התפקודים ברמה הגבוהה. זו התאוריה שנכחה שנים רבות לגביי מבנה ותפקוד המוח.

 

הגישה השניה, מדברת על כך שהמוח אינו מאורגן לפי חושים - אלא לפי משימות, והצורך בפתרון בעיה מסויימת. מחקרים מראים כי מוח שמעולם לא ראה או שמע - אפשר לעשות מעקף מסויים והמוח מסתגל תוך שעות. הפריצה הגדולה מתרחשת בכך, שבאמצעות כלים טכנולוגיים - ישנם כלים חדשים לחקור שאלות שקשה היה לחקור אותם אחרת.

באנלוגיה לעולם היזמות - בתחילת הדרך, יזמים חייבים לענות על התאוריה השניה; ישנה משימה או בעיה הניצבת לפתחם - ואז נשאלת השאלה אילו מיומנויות וכלים כל אחד מחברי הצוות יכול להביא לשולחן על מנת לפתור אתגר זה ולהמשיך הלאה. בשלבים מתקדמים יותר, כשהחברה והמומחיות כבר גדלה - ישנה חלוקה למחלקות, וכל תחום אחראי על פתרון בעיות באזור שלו. 

הדברים שאנו למדים מכך, היא על יכולת הcross vertical של המוח, לעבור בין מערכות חישה שונות; הדיסציפלינות השונות וכיצד הן משפיעות על המחקר והאלסטיות המחשבתית. סטארטאפים תכופות מנסים בטכנולוגיה שלהם "לחקות" מודלים מהטבע, וגם כאן, זוהי עדות לכמה ניתן ללמוד מאופן תפקוד המוח על האופן בו אנחנו מנהלים חברות.

 

מולטי טאסקינג

המוח אינו מסוגל לתפוס במודעות יותר מדבר אחד בכל פעם. כך בנויה המערכת. נשאלת השאלה - אז איך טייסים קולטים ככ" הרבה מידע בו זמנית? והתשובה - המוח עושה "טריק", והוא עושה קפיצות מהירות בין המודעויות השונות (chunking) בכל מילי שניה. אנשים היעילים במולטי טאסקינג - הם אלו שיכולים להחליף מצב מהר בין המודעויות השונות. 

כאשר יש לנו הפרעה (הודעת פוש/ טלפון/ משימה אחרת/ מישהו שמסיח את דעתנו) - המוח מאבד יעילות לאורך זמן. 

 

על רגשות, Default System ואומנות הקשב

התפיסה - באמצעות חמשת החושים

הפרוססינג - החוויות, הדימיון, רגשות, שיח פנימי, ייצוגים

הפלט - הפעולות המוטוריות 

חשוב לזכור, שכשאנחנו מרגישים שמחה/ דכאון/ כעס/ סטרס - זוהי למעשה פעילות חשמלית המתרחשת במוח.

ב 99% מהמוח אין גדילה של נוירונים חדשים. בהיפוקמפוס - ישנם מחקרים המראים גדילה של נוירונים חדשים ושל הקישוריות. הקישוריות, זהו אותו הפרוססינג והתהליכים השונים הקורים במוח בזמן העיבוד, המדברים על הקשרים, ייצוגים, רגשות. מחקרים רבים הקשורים לאודיו וראיה, הוכיחו כיצד אנשים שלא ראו מימיהם - באמצעות טכנולוגיה שעושה אבולוציה מהירה  והופכת את גלי הקול לתמונת תלת מימד, כך שהאזור מגיב לצליל ומאפשר ראייה. מכאן מגיעה ההבנה על הפלסטיות של המוח והקשר בין המערכות וגם הבסיס להתוויה של שינוי הרגלים לאחר כ21 ימים של התמדה בהרגל חדש.

אחת התגליות המשמעותיות, היא שבמוח קיימות 2 רשתות; האחת - מטפלת בעולם החיצוני. השניה - Default System - זוהי המערכת העוסקת בשיח הפנימי שלנו ובחשיבה על העבר והעתיד. כשאנחנו עסוקים בעולם החיצוני - הפעילות החשמלית של המערכת הזו יורדת, ובלילה, כשאנחנו שוכבים לישון - המערכת הזו נכנסת לפעולה. ואז, מגיעות כל המחשבות שמקשות עלינו לסגור את היום ולהירגע, ויש לכך מחיר גבוה. כמה מכם, היזמים, סוערים בסוף היום כשהכל רץ לנגד עיניכם ומטריד אתכם בחוסר שקט? פה, נכנסת לתמונה החשיבות שבאימון קשב - מדיטציה ומיינדפלונס משפיעים על המערכת הזו. אנחנו רוצים לאמן את הקשב כך שישפיע לטובתו, קרי, לתכנת מחדש את החושים ולהביא את הקשב למקום הנכון. מיינדפולנס ומדיטציה אלו הכם כלים מאד יעילים להרגעת מערכת ה default בקרב יזמים ועוזרת לייצר מיקוד סביב האתגרים הנדרשים.