פרק 51 - עם עו”ד גיא לכמן, שותף בכיר במשרד פרל כהן חלק א’

על ההיבטים הפסיכולוגיים של ההיבטים המשפטיים במסע היזמי - חלק א'

 

אפתח בנימה אישית - למדתי תואר ראשון במשפטים ובפסיכולוגיה. לא ידעתי מה לבחור, אבל ידעתי שאני הרבה משניהם. את ההתמחות עשיתי במשרד הרצוג פוקס, נאמן במחלקת לקוחות פרטיים - מחלקה בה מטפלים בכל בעלי ההון שכולנו קוראים עליהם בעיתון ושההיבטים הפסיכולוגיים הם הבסיס לכל ההתנהלות המשפטית האישית שלהם בהסכמי הממון, הנאמנויות, הצוואות, חלוקת ההון הבין-דורי ועוד. אחרי ההסמכה עזבתי את המקצוע. אבל הרבה מהעקרונות והחשיבה נותרו בי ומנחים אותי משך כל השנים שחלפו מאז.

כאקזקיוטיב קואצ' ואדוויזר שעובדת עם סטארטאפים, יזמים ומשקיעים - שוב התוודעתי לעד כמה הפסיכולוגיה מושרשת בכל ההסכמות המסחריות והמשפטיות. היום, אני כבר מבינה למה למדתי את שני התארים ביחד, ואיך הם מתקיימים בסימביוזה מושלמת בתוך העבודה היומיומית שלי - על אף שאיני מתפקדת לא כעו"ד ולא כפסיכולוגית - אבל מביאה בתפיסתי לשולחן את שני העולמות.

 

בשיחתי עם עו"ד גיא לכמן, חבר וקולגה, המתמחה בעבודה עם מייסדים וסטארטאפים, התמקדנו באספקטים המנטליים והפסיכולוגיים הטמונים בהיבטים המשפטיים שבמסע היזמי, ובעיקר בהסכם המייסדים, בתהליך בחירת עו"ד הנכון לכם ומה קורה בפרידה. עו"ד הוא אחד מהיועצים הקרובים והחשובים ליזם, והוא צריך להיות הרבה יותר מרק מצוי בדינים ובפסיקה; כדאי שהוא יהיה גם אדם שרואה אתכם, את הערכים שלכם, הסגנון שלכם ויעזור לכם לקדם את המטרה הגדולה אליה אתם חותרים, על פני התעקשויות מסחריות קטנות שאינן מקדמות ויכולות לחרב את העסקה והסטארטאפ.

 

דיסקליימר (בכל זאת אקס-עו"ד) - כל מה שיכתב בשלושת הפרקים הקרובים, הינו בגדר הענקת ידע שיעזור לכם לשפוך אור על התחום ומשקף את זווית הראיה ותפיסת העולם שלנו, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי עבורכם. גיא ואני ממליצים לכם להתייעץ עם עורך דין אם נושאי הפודקאסט רלוונטיים לכם ולפני שאתם נוקטים בפעולה כלשהי. כל מקרה צריך לבחון לגופו ולשקלל את היבטיו הפרטניים. השיחה נועדה לתת לכם התרשמות כללית והיא נעשית על דעת הדוברים בלבד.

 

>>> הסכם המייסדים

 

הסכם המייסדים הוא החוזה שחותמים עליו היזמים ביציאה לדרך. זהו אחד ההסכמים היותר קריטיים ובעלי אימפקט על המיזם, ויכול לחרוץ את עתידו.

מטרת ההסכם - הסדרת הדברים בין הפאונדרים, ואינדיקציה לבשלות, רצינות וההחלטה שלהם לפרמל את היחסים.

חברות שהתחילו עם הסכם מייסדים שנעשה כמו שצריך - אלו הן חברות שהשרידות שלהן היתה גדולה יותר. ישנה זיקה בין עצם כתיבת ההסכם לסיכויי ההצלחה.

ועם זאת - יזמים רבים נמנעים מלעשותו. למה?

1. יש רתיעה כללית ליזמים לעסוק בנושאי הליגל.
2. ישנה בורות ונאיביות בעניינים המשפטיים וההשלכות המשפטיות של מה שאנחנו חותמים עליו.
3. אין לזה פריוריטי - יזמים מעדיפים להתעסק בהיבטים אחרים שהמיזם דורש.
4. יש יזמים שלא רוצים לחתום על ההסכם, דבר שיכול להצביע על חוסר רצינות כללית ורצון לא להיות במערכת יחסים משפטית מחייבת.

כל החסמים הללו, גורמים לרתיעה, הימנעות ו/או דחיינות - התנהגויות שתוצאותיהן בדר"כ אינן מיטיבות עמנו או עם התקדמות הסטארטאפ. 

גם להוריד טמפלייטים של הסכם מייסדים מהאינטרנט - ממש לא מומלץ. ישנה שונות בין הדין האמריקאי לישראלי למשל, וטמפלייטים אמריקאיים אינם מתאימים ליישות המשפטית הישראלית בענייני ה IP, המיסים ובטרמינולוגיה הכללית, לדוגמא. יש טמפלטים להכל בכל תחום - אבל הנושאים רגישים וספציפיים לכם כל כך, שראוי שייעשו על ידי יד מיומנת ומקצועית ולא על רגל אחת.

 

ישנו דימיון רב בין כניסה למערכת יחסים עם הקו-פאונדר ובין יציאה לדרך משותפת זוגית בחיים הפרטיים, בה חותמים על הסכם ממון על מנת להסדיר את חלוקת הנכסים, לגדר סיכונים ולהגדיר את מערכת היחסים באופן בריא. הסיטואציה האישית והפסיכולוגית דומה - שכן בשני המקרים הולכים לבלות הרבה זמן ביחד, לתת את הנשמה, ואלו הן מערכות יחסים שהן לייף צ'יינג'ינג. לכן, אפשר להסתכל על הסכם המייסדים כדומה להסכם הממון. מטרת ההסכמים הללו, היא לא רק להגדיר מה קורה כשהזוגיות מתנגשת בקיר או ב rainy day, אלא גם כשהכל טוב, באמצעות יצירת מסגרת חד משמעית, ברורה ומובנת.

 

>>> מתי נכון לחתום על הסכם מייסדים? 

 

כשהרומנטיקה בשיאה - שניה לפני שמקימים חברה או בסמוך להקמת החברה. למה? בעיקר בגלל ענייני מיסוי; ישנם מנגנונים הקשורים להעברת מניות - וככל שההסכם נחתם רחוק ממועד הקמת החברה - זה יכול ליצור בעיות. חשוב להתייחס מאד ברצינות ליצירת החברה בזמן הנכון - וזה מתקשר גם לנושא "גמירות הדעת" שהזכרתי לעיל - עד כמה היזמים מחויבים לדבר ומוכנים לקחת זאת ברצינות ולהתחייב.

 

"ישנם רק שני דברים בטוחים בעולם הזה: מיסים ומוות", קבע בנג'מין פרנקלין.

מיסים, הם אחד האלמנטים המשמעותיים שיכולים לחרב חברות ועסקאות, ולכן חשוב מאד לתת לזה את תשומת הלב הנכונה. גם בעניינים מיסויים - הרבה מהמבחנים הינם מבחנים התנהגותיים לפיהם נקבעים שיקולי המס (כמו תושבות, מבחן מרכז החיים וכו'). המתנה עם הקמת החברה יכולה לייצר "תקלת מס" - בהקשר של העברת הקניין הרוחני מהיזמים לחברה. הקניין הרוחני שקול לנכס, העברת נכס כמוה כמכירתו, והתמורה שלכאורה משולמת היא המניות שמוקצות במעמד הקמת החברה. להקצאת המניות יש בעצם מחיר שנקבע בהתאם לשווי החברה והכנסה והוצאה של נכסים, מחויבת במס. ישנן גישות שונות לניהול העניין הזה - אבל כעו"ד - כדאי להיות זהירים ולייעץ ליזמים מנקודת המבט שתגן עליהם. 

 

הסכם המייסדים לא נועד לחיות לנצח - יש לו תאריך תפוגה, ובדר"כ ברגע שנכנס משקיע משמעותי - הסכם המייסדים "נוטה למות" ומולו יעשו הסכמים אחרים - למשל תקנון החברה. כשהאיזון בחברה משתנה - כך גם ההסכם. יחד עם זאת - כדי להכניס משקיעים רציניים ולעבור DD כהלכה - חשוב שיהיה הסכם מייסדים מסודר המגדיר את התפקידים, ה IP ושאר הדברים החשובים.

 

>>> מה כולל הסכם המייסדים?

 

• חלוקה נכונה של האקוויטי

"מיזמים יכולים להתפוצץ על חלוקת האקוויטי, למשל במקרים בהם יזמים חילקו 48-52% בגלל "בכירות" על הרעיון." חשוב מאד לתת תחושה שהיזמים מתוגמלים כהלכה. צריך להיות ערניים למבנה אחזקות בעייתי שיכול להיווצר כתוצאה מחלוקת הון לא נכונה. צריך לייצר את הסביבה הנכונה כדי שכולם יהיו מעורבים. אם תהיה תחושה של "לי יש יותר", זה יכול להוביל לדיכוי הפאונדר "הנחות" יותר ואז החברה תקרוס. ואם זה קורה - אז כדאי שזה יהיה לפני שהחברה תעמוד ותגייס כסף. 

חשוב כ"כ לראות האחד את השני, לבנות באלאנס ולהיות חזקים ביחד.

צריך לשים לב למקרים בהם מבחינת קבלת ההחלטות - שניים גוברים על אחד - כי לא בריא ללכת לישון בלילה עם מחשבה של רוב שאולי ידיח אותי.

תמיד צריך לחשוב על איך לבנות מבנים שמאזנים, ואילו החלטות דורשות קונצנזוס של כולם - ולא רק רוב. דברים שהם חלק מתפיסת העולם שלנו - למשל - מכירת החברה, שינוי אסטרטגי מהותי וכו'. כאמירה כללית - הדרך הנכונה ללכת לאורה, היא להיות חכם ולא להיות צודק.

 

כשמכניסים לחברה פאונדר בשלב מאוחר - יש "תאונה פוטנציאלית" בפתח; אם הקמנו כבר חברה ורק לאחר שנה הצטרף שותף - ישנה מורכבות, וצריך לייצר את המנגנון היצירתי שיתאים להצטרפות הפאונדר החדש לפאונדר הקיים. אין פתרון חד משמעי לסיטואציה, כיון שמצד אחד ישנו כבר ערך לחברה/נכס טכנולוגי - ויש לכך שווי מס, ומצד שני - רוצים לתת קומפנסציה נכונה, ולכן זה יבוא לידי ביטוי בכמות האקוויטי שהוא יקבל. יש מתח אינהרנטי בין הלחץ להקים חברה, לבין למצוא שותף טוב לבין השווי הפיננסי - וזהו סט לחצים שצריך להכיר בו ואי אפשר להתעלם ממנו. זו בעצם שאלה פסיכולוגית שטומנת בחובה הסתכלות על הנפשות הפועלות, בחינת התרומה שנעשתה כבר ואילו משאבים הושקעו.

 

Vesting, Cliff

רעיון  הוסטינג הקלאסי - נייצר משוואה המושפעת מרכיב הזמן - ככל שנקדיש יותר, כך נקבל חלק גדול יותר מהון המניות. ישנה קורלציה בין התרומה לזמן. המנגנון הקלאסי - הוא 4 שנים לעובדים וליועצים.

אצל פאונדרים - מייצרים מנגנון של reverse vesting - מניות המייסדים תהיינה קשורות להמשך תפקודם ומעורבותם בחברה. במידה והם עוזבים תוך תקופה מוגדרת מראש, עליהם להחזיר חלק ממניותיהם. זה בעצם מעין "חרב" מעל הראש שלהם - שאם הם עוזבים - חלק ילקח, אבל מה שהם השקיעו עד אז - הוא שלהם. ה Cliff וה Vesting הם מנגנונים קריטיים לשרידות המיזם, וניסוח נכון שלהם מהוות גם איתות טוב למשקיעים. המהות של המנגנונים הללו, מעגנת בתוכה אלמנטים פסיכולוגיים של מחוייבות, רצינות, רצון, חוסן, התמדה, מוכוונות, ויתור, ניהול סיכונים, אמונה ובחירה של השתת הסיכון עלינו לאורך זמן - וכל ניהול המו"מ על האופציות - מעגן בתוכו את האלמנטים המנטליים הללו.

 

• הגדרה נכונה של התפקידים

לא מספיק רק להניח את הטייטל - כדאי לנסות ולתאר את התפקידים באופן מוגדר ומפורט. כל שינוי בהגדרות התפקידים חייב להיות כתוב בהסכם המייסדים, שכאמור - הוא מסמך דינמי. לעיתים עצם הגדרות התפקידים מעוררת מבוכה - אך זה חשוב מאד, כי זה מה שמאפשר ניהול של דומיינים, עבודה אפקטיבית, ומניעת סיטואציות בהן דורכים על הרגליים האחד של האחר…

 

• קביעת מנגנון קבלת החלטות

זה נושא מורכב וגדול, וישנן דעות שונות ודרכים רבות להסדירו. אבל ישנם כמה עוגנים חשובים - למשל, להגדיר את ההחלטות שמחייבות קונצנזוס - הסכמה על הכל. למשל, סגירת החברה/ הכנסת השקעה חיצונית שמחייבת דילול/ או מכירה - רצוי שתהיינה אלו החלטות שכולם שותפים להן ומסכימים עליהן. בנוסף, אפשר  לייצר רשימת נושאים שבה צריך שיהיה רוב מיוחד של המייסדים - בלי קשר לגודל האחזקות בחברה. ולכן, הDNA של היזמים והחיבור עם השותפים הוא כ"כ חשוב - כדי לייצר גם את ההסכמות הללו. 

 

ומה קורה כשהדוקטרינה קורסת ויש 2 פאודנרים שמחזיקים 50-50 והם לא מצליחים להגיע להסכמות ומגיעים למה שנקרא deadlock? אז או שבאמצעות לחצים קיצוניים ושינויים - נוצרת תנועה כלשהי ואז מגיעים להיפרדות, אבל יש גם כאלו בגישת ה"תמות נפשי עם פלישתים" - כשאף אחד לא מוכן לשחרר. נתייחס לזה בהמשך.

 

1. קניין רוחני - חייבים לייצר הסדרה של התחום הזה ולבצע העברה מסודרת של ה IP מהיזמים לידי החברה.

 

1. לוודא שאין צדדים שלישיים בעלי טענות כאלו ואחרות - למשל מעבידים קודמים ו/או אקדמיה.

 

1. התנהלות פיננסית - הגדרה מדוייקת מי מקבל החלטות הנוגעות לכסף ובאיזה אופן.

 

• זמן

חייב להיות תיאום ציפיות דינמי בין היזמים. למשל - אם יזם לוקח למשל "דיי ג'וב" בנוסף או רוצה לצאת כעת לחופשה משמעותית של כמה חודשים - זה ישפיע על התנהלות המיזם המשותף שלנו. ולכן, צריך לקבוע "מסגרת בהסכמה" - כך שכל הדברים החשובים - יוסכם עליהם מראש.

 

אז האם צריך ללכת לעו"ד כדי לחתום על הסכם המייסדים - כמו שאמרנו - כדאי שלא תעשו את זה לבד בבית. ישנם עו"ד עם סגנונות שונים - כאלו שאפשר לשבת ולחשוב איתם ביחד, וכאלו שתבואו אליהם מגובשים יותר והם רק יעזרו לפרמל זאת. על ההסכם כדאי לחתום לאחר שגובשו כל ההסכמות המסחריות והכל מוברג כמו שצריך.