כותרת משנה: שיעור 91 - ח"ב, פרק מא
תאריך: שני, כה אלול התש"ף
תקציר: מפרק מא ואילך עובר הרמב"ם לבאר את מהויות הנבואות ומדרגותיהם כפי שהן מופיעות ומתוארות בכתבי הקודש, ואת כל זה מבאר הרמב"ם לאור מהות הנבואה כפי שזו כבר נתבארה על פי העיון השיכלי בפרקים הקודמים.
לכן פותח הרמב"ם את פרקנו בביאור מהות הנבואה ב"חלום" וב"מראה" שהם שני סוגי הנבואה היסודיים - זה בשינה וזה בהקיץ,
ואחר מלמד הרמב"ם כיצד כל נבואות הנביאים שבמקרא כולם הושגו רק בתיווך מלאך ודימיון, (כפי שהשכל מחייב). שאף שהדבר התפרש רק בחלק מהנבואות - הרי שיש ללמוד מן המפורש על הסתום, ובפרט שכל המקומות שסתמו הוא מפני שסמכו על הכללים הידועים במקרא ואצל חז"ל שכבר פרשו שכל נביא זולת משה מתנבא בחלום או במראה ובאמצעות מלאך.
עוד דיבר הרמב"ם על ראיית ה' בחלום רגיל שאינו נבואה כלל, כפי שאירע אצל לבן ואבימלך.
Create your
podcast in
minutes
It is Free