כותרת משנה: שיעור 36 - ח"ג, פרק טו[1], פסקאות 1-2
תאריך: רביעי, א טבת התשפ"א
תקציר: פתחנו את השיעור בהסברת חשיבותו של פרק טו ובביאור תוכניתנו להרחיב בעיניינו וסביבו.
אחר, ניגשנו ללימוד הפרק עצמו והתעכבנו על ביאור טענתו המרכזית שישנם במציאות נמנעות (=דברים בלתי אפשריים), שאינן מפעולת פועל, כלומר שהן החוקיות הבסיסית של המציאות הבלתי ניתנת לשינוי מצד עצמה, בלא שהבורא או פועל כלשהו יצר אותה.
הראינו שמבט זה הינו הכרחי בכדי לאפשר את הכרת המציאות על ידי האדם, ומטעם זה בזמן הראשונים לא נחלק על כך שום אדם.
דיברנו בתמציתיות גם על העובדה שבעת החדשה כן קמו עוררין על תפיסה זו והועמדו לה חלופות הן אצל חכמי ישראל והן אצל כמה מחכמי האומות.
עוד השתדלנו למנות דוגמאות של רבים מרבותינו הראשונים שהלכו בפירוש בדרכו של הרמב"ם בפרקנו בסוגיית הנמנעות (רס"ג, חוה"ל, ריה"ל, רמב"ן, רשב"א, רח"ק, עיקרים ועוד).
Create your
podcast in
minutes
It is Free