כותרת משנה: שיעור 45 - ח"ג, פרק יז[4], פסקאות 17-19
תאריך: רביעי, טו טבת התשפ"א
תקציר: הרמב"ם טען שיסוד המרכזי הרווח בדברי חז"ל בעניין ההשגחה שאותו ראוי לאמץ הוא הצדק המוחלט, המבוטא במשפט "אין מיתה בלא חטא ולא ייסורין בלא עוון", והוא מסתייג מהמושג "'ייסורין שלאהבה'... לא בשל חטא" שלדעתו נאמר רק לפי מקצת החכמים בשל מקרים קשים שנראה בלתי אפשרי לתלותם בחטא וכתגובה תואמת למעשים.
סוד הצדק הקיים גם במקרים הללו עוד יבואר ע"י הרמב"ם בעניין איוב (להלן ג,כב-כג).
הרחבנו בנושא גם בדעות ראשונים נוספים כמו רס"ג והרמב"ן וביארנו את יחסו של הרמב"ם לדעות הללו.
Create your
podcast in
minutes
It is Free