כותרת משנה: שיעור 53 - ח"ג, השלמת פרק יט[2], פסקאות 4-9
תאריך: שני, כז טבת התשפ"א
תקציר: הרמב"ם הרחיב לבאר את העומק שבתשובת דוד המלך למכחישי ידיעת ה': "הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע?! אִם־יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט?!... הַמֲלַמֵּד אָדָם דָּעַת [לא ידע?!]", וביאר כיצד דברי דוד הללו מבארים כיצד הידיעה הא-להית משיגה בהכרח גם את הפרטים, את כלל השגות החושים ואת כל הקיים במציאות. כמו כן, כיצד בכלל דבריו מבואר הכשל הפילוסופי החמור, (שהביאם לטעותם בהכחשת הידיעה), שאינו מבחין בין מוחלטותה של הידיעה הא-להית ומעלתה לעומת רמת השגת האדם ומחשבותיו שהמה הבל; והפער המוחלט האמיתי שבין דעתו השלימה של "הַמֲלַמֵּד אָדָם דָּעַת", לעומת "מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל".
Create your
podcast in
minutes
It is Free