כותרת משנה: שיעור 73 - ח"ג, פרק כה[1], פסקאות 1-11
תאריך: שני, כו שבט התשפ"א
תקציר: פרק כה מלמד על ההכרח שיש טעם ותכלית טובה בכל פעולות ה' בכדי ללמד שכמו שהדבר קיים בכל פרט בטבע כך הוא גם במצוות ה', שאף הן מכלל פעולתיו, ולכל אחת מהן צריך להיות טעם ותכלית בהכרח. בהקשר זה פתחנו בתוספת דברים על ההתאמה בין תפיסת ההשגחה על הטבע של הרמב"ם לעומת תפיסתו בטעמי המצוות. מכאן הדגשנו את חשיבות הבנת פרקי ההשגחה ואת כלל תפיסת המציאות של הרמב"ם בכדי להבין את דרכו גם בטעמי המצוות, וביארנו עוד כיצד מבט זה מלמד כיצד סודות מעשה בראשית ומרכבה שייכים וניצרכים גם בעבור טעמי המצוות לשם הבנתם בצורה נכונה ועמוקה, וכיצד מכלל ההתבוננות בהשגחה הן בטבע והן במתן המצוות ניתן להגיע להכרת ה' ודרכיו בכדי להידמות בהם שזוהי תכלית האדם.
אחר ההקדמות הללו למדנו מחצית מפרק כה המלמד על סוגי הפעולות ועל ההכרח להבין שכל פעולות ה' טובות, יפות ושלימות (ולהוציא מדעת ה"מדברים", ואפילו מדעת הפילוסופים, שלא ירדו לסוף הבנת העניין).
Create your
podcast in
minutes
It is Free