כותרת משנה: שיעור 74 - ח"ג, השלמת פרק כה[2], פסקאות 12-19
תאריך: שלישי, כז שבט התשפ"א
תקציר: הרמב"ם המשיך ללמד על התכלית המועילה שיש בהכרח לכל פעולות ה', ודחה בתוקף את דעת ה"מדברים" שסברו שהוא פועל לפי רצונו בלבד ולא בעבור שום תכלית וחכמה.
הרמב"ם הוסיף לבאר את יסודות טעותם ומה הביאם לשיטתם המשונה, דחה את הכרחיהם, והעמיד היטב את שיטתו כדעת תורתנו, נביאינו וכלל חכמינו שהוא כעומק מסקנת העיון הפילוספי בעניין.
עוד הוסיף ולימד הרמב"ם כי הכרת חכמת ה' בפעולותיו ובשלימות כלל נבראיו היא מן העיקרים שעליהם התורה מבוססת; בו היא פתחה ובו חתמה: "כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה... טוֹב מְאֹד","הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ".
Create your
podcast in
minutes
It is Free