כותרת משנה: שיעור 113 - ח"ג, פרק מא[1], פסקאות 4-1
תאריך: שלישי, כב אייר התשפ"א
תקציר: החלנו בלימוד פרק מא, המבאר את עקרונות הענישה הצודקת והיעילה של התורה הבאים לידי ביטוי ברוב המצוות שנמנו ב"משנה תורה" בספר "שופטים" (=קבוצת המצוות השישית במו"נ).
לאחר מבוא קצר לפרק, ניגשנו לטעמי הענישה המידתית בחבלות בגוף או ממון, ובמקרה של רצח וביארנו את עקרונותיהם ואת הדגשת מוטיב תועלת ההרתעה שהרמב"ם הדגיש בעניינם.
בהקשר זה הוסיף הרמב"ם עיקרון מפתיע בדרכו בביאור טעמי המצוות שבמורה: להטעים את פשטות המקראות בדווקא בלא להיכנס לאופן קיומם המדוייק להלכה לפי התושבע"פ. הרחבנו להסביר את ההיגיון וההצדקה לפרש ולהטעים לפי עיקרון זה, ואף ניסינו לקרב ולשער גם את סודו של הרמב"ם בעניין פשר "עין תחת עין" שאותו הוא רצה להעלות על הכתב אלא להשמיע לתלמידו בע"פ בלבד.
Create your
podcast in
minutes
It is Free