ג/ 114 - הצדק והחכמה שבמדרג הענישה שבתורה

כותרת משנה: שיעור 114 - ח"ג, פרק מא[2], פסקאות 10-5

תאריך: רביעי, כג אייר התשפ"א

תקציר: פתחנו בלימוד ההיגיון והצדק שבחילוקי התשלומים, הקנסות והענישות על גניבת צאן, גניבת בקר, גזילה ועדות שקר של עדים זוממים (פסקאות 7-5), והתבוננו בטעמי הרמב"ם לעומת הטעמים שנאמרו בתלמוד בעניין.

עוד טענו שכל דיון הרמב"ם בנושא (פסקאות 7-2) הועבר לפרקנו אחר שנכתב תחילה בפרק הקודם, ביססנו את הטענה וביארנו מה אנו מרוויחים ממנה.

אחר, ניגשנו ללימוד עקרונות הענישה שבתורה - מהם הקריטריונים להחמיר בה ומהם הקריטריונים להקל בה, ולמדנו אלו הם העונשים והאיומים השונים שבתורה ומהו המדרג שלהם מן החמור ביותר אל הקל.

בתוך הדברים הדגשנו ביארנו יסודות של חכמה וצדק שכלל הרמב"ם בכלל דבריו על ענישת הכרת שבתורה, על טעם ההחמרה החריגה ב'נשבע, ממר ומקלל חבירו בשם' (הלוקים למרות שלא עשו מעשה), ועל הצדק ובחכמה שבמניין המלקות המשתנה לכל אדם לפי כוחו.