כותרת משנה: שיעור 122 - ח"ג, פרק מה[1] , פסקאות 1-6
תאריך: שלישי, ז סיון התשפ"א
תקציר: החלנו בלימוד טעמי הקבוצה העשירית (מ-14 קבוצות טעמי המצוות) - העוסקת בתועלות המקדש וכליו ודיני העובדים בו - ותחילה עסקנו בעניין המקדש עצמו.
הרמב"ם הטעים את עצם ייחוד מקום ובית לעבודת ה' ולפרסום ייחוד ה' בארץ, את קביעתו בראש ההר, את טעם כיוון התפילה כלפיו וכלפי צד מערב עבור העומד בו, ולימד שכל זאת נקבע כבר על ידי אברהם ע"פ התגלות ה' אליו כחלק מפרסום האמונה שלו וממאבקו בעבודה הזרה שהיתה בימיו, וכיצד אף התורה המשיכה את אותה המגמה בציוויה על המקדש במתכונתו.
עוד לימד הרמב"ם שלושה טעמים מדוע זהותה של ירושלים ומיקומו של מקום המקדש לא נתפרשו בתורה כמקום אשר בחר ה' לשכן שמו.
בהקשר זה הרחבנו להסביר את תפקידו וחשיבותו של המקדש לאור מרחבי משנת הרמב"ם המסבירים את טעם לבחירה הא-להית לאותו מקום ועשייתו ל"תכלית התורה בארץ" שהשגחת ה' ורצונו נלווים אליו תמיד.
Create your
podcast in
minutes
It is Free